days
hours
minutes
seconds
בשנים האחרונות מסתמנת עלייה משמעותית בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. רק בשנה האחרונה קופחו חייהם של כ-100 אזרחים ערבים, ושיעורם מכלל הנרצחים וההרוגים בישראל בשל מעשי אלימות בשנה זו הוא למעלה מ-60%. הרגשת חוסר הביטחון האישי של האזרח הערבי גדולה פי 5.2 מזו של האזרח היהודי. שיעור הערבים המרגישים חוסר ביטחון בעיר מגוריהם עומד על 32% לעומת 13% בקרב היהודים.
לאור התרחבותה של תופעת האלימות והתעצמותה בחברה הערבית גובר העיסוק בדרכי ההתמודדות עימה ובטיפול בה. מערכת החינוך היא אחת הזירות המרכזיות המתמודדות עם תופעת האלימות. על אף תפקידה המכריע בטיפול בתופעה לא הצליחה מערכת החינוך בשנים האחרונות לבנות תוכנית מקיפה שתביא לשינוי שורשי ועמוק, שינוי שעשוי לסייע לבתי הספר הערביים להתמודד עם מציאות מאתגרת זו ולהתגבר עליה.
מטרת הכינוס לבחון לעומק את סוגיית האלימות בחברה הערבית במטרה לפתח מחשבה פדגוגית לצד תיאוריות יישומיות לטיפול בתופעת האלימות בחברה הערבית ולצמצומה, הן במערכת החינוך והן במעגלים הסובבים אותה. הכינוס יזמן מפגש של אנשי אקדמיה ומחקר, של אנשי חינוך מכל שדרות המערכת החינוכית, של סטודנטים ותלמידים, של מקבלי החלטות ובעלי השפעה בחברה הערבית.
ועדת הכינוס תדון בהצעות להרצאות בנושאים האלה:
שפת הכינוס היא ערבית. אפשר להגיש תקצירים בערבית ובעברית בהיקף 150-200 מילים. ההצעות יציגו מחקר מקורי, תוכניות חדשניות, פרקטיקות ותובנות תיאורטיות בנושאים הנוגעים ליישום מעשי במאבק בתופעת האלימות בחברה הערבית.
התקציר יכלול את הנושא המוצע, 4-2 מילות מפתח, הסבר על הקשר של ההצעה לאחד מנושאי הכינוס, וביוגרפיה של המגיש עד 60 מילים.
להגשת התקצירים יש למלא את הטופס “הגשת תקצירים“.
המועד האחרון להגשת התקצירים: 31 במרץ 2020.
מועד אחרון למשלוח הודעה למציעים על קבלת הרצאתם לכינוס: 15 במאי 2020.
לכל שאלה הנוגעת לכינוס יש ליצור קשר בדוא”ל: [email protected].